סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט העליון. 

רקע

במהלך חודש אפריל 2021 התנהלה חקירה במשטרת ישראל כנגד חברה העוסקת במתן שירותי מטבע (ציינג'), החשד הוא, כי החברה ביצעה ניכיון שיקים בהיקף של 600 מיליון ₪ לערך, וזאת תוך הסתרת עושה הפעולה בניגוד לסעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000. 

במסגרת החקירה נתפסו נכסים של החברה, בהיקף של 12 מיליון ₪.

בדיון להשבת התפוסים שהתנהל בבית משפט השלום בירושלים, קבע בית המשפט, כי קיים חשד סביר לביצוע החשדות, אך הורה על שחרור מחצית משווי התפיסה, כך שהותיר למשטרה סך של 6.1 מיליון ₪ מהיקף התפיסה. יודגש, כי המדינה לא הגישה ערר על ההחלטה! (להלן: "התפיסה הראשונה")

כשנה לאחר מכן, בחודש מאי 2022 ומספר ימים עובר לסיום המועד להחזקת התפוסים (על פי סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969, באפשרות היחידה החוקרת להגיש בקשה לבית המשפט להארכת תוקף החזקת התפוסים), פנתה המשטרה לבית המשפט השלום בירושלים להוצאת צו חיפוש ותפיסה נוסף במשרדי החברה, הצו הוצא כנגד בעל השליטה בחברה, תוך הסתרת ההליכים הקודמים מבית המשפט. 

יום למחרת מתן הצו, נערך חיפוש נוסף במשרדי החברה, במהלכו נתפס במזומן סך של 3.8 מיליון ₪ המהווה מלאי עסקי של החברה. (להלן: "התפיסה השניה")

החלטה בבית משפט השלום

בבית משפט השלום בירושלים הוגשו שתי בקשות שונות, מחד בקשת המדינה, לפיה להורות על המשך הארכת התפוסים בסך של 6.1 מיליון ₪ ל-180 ימים נוספים, מאידך, בקשת החברה התנגדות להארכת תוקף התפיסה הראשונה ולהשבת התפוסים בסך של 3.8 מיליון ₪ של התפיסה השנייה.

בכל הנוגע לבקשת המדינה, קבע בית משפט השלום, כי קיים חשד סביר לביצוע החשדות המיוחסים לחברה והורה על המשך הארכת שווי התפוסים בסך של 6.1 מיליון ₪ ב-180 ימים נוספים.

בכל הנוגע לבקשת החברה להשבת התפוסים בסך של 3.8 מיליון, קיבל בית משפט השלום את טענות החברה והורה על שחרור התפוסים, בשים לב לנימוקים הבאים:

1. החשד כנגד החברה והיקף העבירה בסך של 600 מיליון ₪ לערך היה ידוע כבר בחודש אפריל 2021, ובאותה החלטה של בית המשפט שוחרר מחצית משווי התפיסה והמדינה לא הגישה ערר על ההחלטה, דהיינו, החשד שמכוחו נתפס סך של 3.8 מיליון ₪ הינו אותו החשד מכוחו בוצעה התפיסה בסך של 12 מיליון ₪.
2. בצו מחודש מאי 2022, לא צוינו בפני בית המשפט ההליכים הקודמים, לרבות שחרור מחצית משווי התפוסים לאחר דיון, כך, הלכה למעשה לא ידע בית המשפט בבואו לחתום על הצו, כי המדינה מחזיקה ב-6 מיליון ₪ מרכוש החברה.
3. צו החיפוש ניתן כנגד בעל השליטה בחברה ולא כנגד החברה, הווה אומר, מטרת הצו לא הייתה לתפוס רכוש בשווי מהחברה. לעניין זה אזכר בית המשפט את הלכת אברמוב- בש"פ 8158/18 מדינת ישראל נ' אברמוב (נבו, 13.1.19), לפיה מתבקש בית המשפט להורות במפורש על תפיסה של רכוש לצורך חילוט עתידי, תוך הפירוט של הרכוש שהמדינה מעוניינת לתפוס. בענייננו, נעדר הצו מתפיסת רכוש ב"שווי" לצורך חילוט עתידי. 
4. תפיסת סך של 3.8 מיליון ₪ במזומן מהמלאי העסקי של החברה פוגעת בשתי זכויות יסוד: הזכות הקניינית של החברה שממנה נתפס הרכוש ובחופש העיסוק שכן, עיסוקה של החברה הינו במתן שירות פיננסי, והכסף במזומן שנתפס משמש עבורה לביצוע הפעילות העסקית והשוטפת שלה.

לאור האמור לעיל, ובהתייחס לכך שלא קיימת עילה חדשה להצדקת תפיסת הרכוש הנוספת, הורה בית המשפט על שחרור התפוסים בסך של 3.8 מיליון והחזרתם לחברה. 

על החלטה זו הוגש ערר מטעם המדינה לשחרור התפוסים, והוגש ערר מטעם החברה להמשך הארכת התפוסים בתפיסת הרכוש הראשונה.

ערר בבית המשפט המחוזי 

בית המשפט המחוזי קיבל את הערר שהוגש מטעם המדינה ודחה את הערר שהוגש מטעם החברה מהטעם שקיים חשד סביר להמשך החזקת התפוסים, כך שבפועל התיר למשטרת ישראל לתפוס את כלל התפוסים בסך של 3.8 מיליון ₪ ו- 6.1 מיליון ₪. 

הנימוקים לקבלת הערר שהוגש מטעם המדינה:

1. עוצמת החשדות בתפיסה הראשונה הייתה פחותה מזו שהייתה בתפיסה הנוספת- בוצעו מטעם משטרת ישראל פעולות חקירה רבות שהעצימו את הראיות לביסוס החשדות המיוחסים לחברה. דהיינו, לא ניתן לבחון את הצדקת התפיסה הנוספת בהתאם לראיות שהיו למדינה בעת התפיסה הראשונה. 
2. אי הגשת ערר מטעם המדינה להשבת מחצית מהתפיסה הראשונה- אין מקום לזקוף לחובת המדינה את החלטתה לאי הגשת הערר, התנהלותה האחראית והזהירה של המדינה אינה תעמוד לה לרועץ.
3. בית המשפט המחוזי אזכר את פסיקת בית המשפט העליון בבש"פ 829/22 שניתנה ביום 13.4.22- גם אם היה פגם או פסול בצו התפיסה, הרי שהאינטרס הציבורי מטה את הכף אל עבר תיקון הפגם. כמו כן, גם אם נפל פגם בצו, הרי שאין מניעה לאשר את תפיסת הרכוש בדיעבד בדיון בנוכחות הצדדים. 
4. מאופן ניסוח הבקשה, עולה כי התפיסה התבקשה לצורך חילוט עתידי בשווי היקף העבירה, לעניין זה ציין בית המשפט המחוזי את הלכת אברמוב שאוזכרה בבית משפט השלום, וקבע כי הרכוש בהלכת אברמוב נתפס מגוף החשוד, לרבות תכשיטים יקרי ערך שיש בהם מימד של השפלה וזאת בניגוד לתפיסת הרכוש במזומן בענייננו.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערור מטעם החברה.

בקשת רשות לערור בבית המשפט העליון

כבוד השופט סולברג דחה את בקשת החברה, וקבע כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות מתן רשות ערעור, מכיוון שאין מדובר בשאלה החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים, בשים לב לנימוקים הבאים:

1. בפסיקה הוכרו כללים לגבי תפיסה שנועדה לצרכי חילוט עתידי.
2. הסתברות ההרשעה שהיא שיקול מרכזי להמשך התפיסה, תלויה בעוצמת הראיות, לא אחת נקבע בפסיקה, כי הפחתה מאוחרת של עוצמת הראיות מקימה אפשרות לשינוי בהיקף התפיסה, אשר על כן, כך מתבקש גם כאשר נדרשת הרחבה מאוחרת של היקף התפיסה.  
3. לעניין בקשת הוצאת הצו על ידי משטרת ישראל לתפיסה הנוספת וזאת מבלי לעדכן את בית המשפט שנותן את הצו, כי מדובר באותם החשדות ובאותן העבירות ועל כך ששוחרר כמחצית מסכום התפיסה, קבע כבוד השופט סולברג, כי גם אם נופל פגם בהתנהלות המשטרה, יש לבחון זאת במכלול נסיבות המקרה, שכאמור בענייננו אינה מקימה שאלה רוחבית.

יוצא איפוא, כי בית המשפט מתיר למשטרת ישראל להרחיב את היקף תפיסת הרכוש על אותו החשד ועל אותן העבירות ככל ועוצמת הראיות מתחזקת בשל התפתחות חקירתית.

המסר היוצא מבית המשפט הוא שבחקירות ארוכות ומסועפות ובפרט בחקירות על עבירות הלבנת הון, המרכזות מספר רב של מעורבים וחשודים ועלולות להימשך מספר שנים, עומדת ניצבת כל העת – כנגד החשודים האפשרות לפגיעה ממושכת בזכותם הקניינית ואף להרחבת הפגיעה בזכויותיהם על רקע של התחזקות הראיות.

בית המשפט משרטט למעשה ציר זמן לפיו, עם היחלשות עצמת הראיות על ציר הזמן יטה בית המשפט לשחרר רכוש תפוס ומאידך התגברות עצמת הראיות תביא להרחבה מאוחרת של היקף תפיסה כולל בהתייחס לרכוש שלא התבקשה תפיסתו בשלבים המוקדמים ו/או אף רכוש ששוחרר כאמור.

עסקינן בדוגמה הממחישה באופן מדהים את העובדה כי הנכם נדרשים להסתייע כבר במועד הראשון בעורך דין שמומחה בתחום הפלילי- כלכלי, וזאת מחשש להרחבת היקף התפיסה ומניעת החילוט בסופו של ההליך המשפטי. אנו נפעל למענכם לביטול התפיסה הזמנית ולשחרור הרכוש התפוס מוקדם ככל הניתן.

משרדנו מתמחה במתן ייעוץ משפטי בעבירות מכח חוק איסור הלבנת הון מול כלל הרשויות השונות, לרבות יחידת העילית של משטרת ישראל לה"ב 433, ומול יחידת יהלום ברשות המיסים. כמו כן, משרדנו מלווה חברות ויחידים בעלי שליטה ומנהלים בתאגידים, לרבות  נותני שירותי מטבע / נותני שירותים פיננסיים (צ'יינג'ים) וגופים שחוק איסור הלבנת הון מטיל עליהם חובות חוקיות. 

בנוסף, משרדנו מעניק יעוץ משפטי שוטף וייצוג מול המוסדות השונים הרלוונטיים לעניין החוק ובהם בין השאר, הרשות לאיסור הלבנת הון, רשות שוק ההון והמוסדות הרלוונטיים.