האם משטרת ישראל רשאית לתפוס רכוש ו/או כספים במזומן שנתפסו במהלך חיפוש, במקרים שבהם צו החיפוש לא מעלה חשד כלשהו לביצוע עבירת מס?

רבים המקרים שבהם משטרת ישראל מבצעת חיפוש בביתם של מאן דהוא, בעקבות חשד לביצוע עבירה פלילית כזו או אחרת (אמל"ח, סמים וכיוצא בזה), אך לבסוף לא דובים ולא יער. המשטרה לא מוצאת מאומה, אלא מאי? בתוך כספת, בארגז המצעים, מאחורי תמונה או "מתחת לבלטות" מוצאת משטרת ישראל כספים במזומן. 

מכאן עולה השאלה, מה דינם של אותם כספים במזומן שנתפסו, האם למשטרת ישראל קיימת סמכות תפיסה, או האם משטרת ישראל יכולה להעביר את הכספים לרשויות המס בגין חובות ו/או עיקולים?

סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט העליון, בבש"פ 333/21 עלי אבו ג'אבר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.4.21). בית המשפט העליון פסק בדעת רוב שלמשטרת ישראל אין סמכות לתפיסת הכספים במזומן לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט -1969, בגין חשד לעבירת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה, כשהיא אינה מהווה עבירת מקור, לפי חוק איסור הלבנת הון.

דהיינו, חקירה משטרתית אינה מהווה סמכות לתפיסת כספים במזומן לצורך עבירות מס, כשהיא אינה מהווה עבירת מקור, לפי חוק איסור הלבנת הון!

ביום 15.11.20, במסגרת חקירה משטרתית כנגד עלי אבו ג'אבר, נערך חיפוש בביתם של בני המשפחה. במהלך החיפוש נתפוס סכום כסף במזומן בסך של 1,694,500 מיליון ₪ ו 11,565$,  מאחורי דופן כפולה של ארון הבגדים. הוריו של עלי, טענו כי הכסף שייך להם ומדובר ב"קופה משפחתית". על כן, משטרת ישראל החלה לחקור את הוריו של עלי, בחשד להעלמת הכנסות,  עבירת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], עבירת פשע שדינה עד שבע שנות מאסר!

בני משפחת אבו ג'אבר הגישו בקשה להשבת תפוסים, כשטענתם העיקרית, היא שלמשטרת ישראל אין סמכות תפיסה לפי סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי, ומשכך אין רלוונטיות לשאלה האם מתקיים חשד סביר לביצוע עבירת מס לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה.

סעיף 32(א) לפקודת סדר הדין הפלילי מונה חמש חלופות שמהן משטרת ישראל שואבת את סמכויות התפיסה: יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה או עומדת לעבור עבירה, אותו חפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי, ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או אמצעי לביצועה.

בנוסף לכך, בית המשפט העליון קבע כי בהתאם לעקרון המידתיות, עדיף שהמדינה תפעל במסלול המנהלי, ובהתאם לסעיף 194 לפקודת מס הכנסה, קרי, ליתן צו עיקול או לאפשר לדרוש ערובה לתשלום המס. כך צוין בפסקה 45 לפסק הדין:

"שאלת המידתיות – במישור שיקול הדעת, הכף נוטה בבירור לעבר הימנעות משימוש בכלי התפיסה הפלילי כאשר פתוחה בפני רשויות המס הדרך לעשות שימוש בכלים פוגעניים פחות. בראש ובראשונה הדברים אמורים בכלי האזרחי של סעיף 194 לפקודת מס הכנסה, המאפשר לדרוש מהנישום ערובה לתשלום המס, או לבקש מבית המשפט ליתן צו לעיקול רכוש או אף תפיסה שלו, כפי שנעשה בפועל גם במקרה זה. תפיסת הכספים ב"מסלול" הפלילי לצורך הקפאת המצב הנתון עד לקבלת החלטת רשויות המס לפעול בנתיב האזרחי של סעיף 194 לפקודת מס הכנסה – מעוררת אי-נחת, מאחר שהיא חורגת לכאורה מתכליותיו של ההליך הפלילי ומצטיירת ככלי עזר של המישור האזרחי"

את יישומה של הלכת אבו ג'אבר ניתן לראות בשורת פסקי דין. 

לצורך הדוגמה בה"ת (ירושלים)  9226-04-22 דארי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 16.4.22), הורה בית המשפט על שחרור כספים במזומן בסך של 68,500 ₪ ו-15,000$, שנתפסו במהלך צו חיפוש שניתן בגין חשד לביצוע עבירות סמים. 

במהלך החיפוש, התברר למשטרת ישראל כי לחשוד חוב למס הכנסה, על כן, משטרת ישראל תפסה את הכספים במזומן והעבירה את הכסף למס הכנסה. לאור זאת, החשוד הגיש בקשה להשבת הכספים. בית המשפט קבע, כי "הסמכות לתפוס רכוש מכוח סעיף 32 לפקודה איננו מאפשר תפיסת כסף לצורך כיסוי חובות אזרחיים..."

עו"ד חיים לוי בעל ניסיון עשיר בתחום הכלכלי, הן האזרחי והן הפלילי. מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בתחום, בכל מקרה בו בוצע חיפוש בביתכם ונתפסו כספים במזומן ו/או כל רכוש אחר.

עו"ד לוי יפעל למענכם להשבת הכספים התפוסים במקצועיות רבה.

ליצירת קשר
לפגישת ייעוץ

צרו איתנו קשר

גלילה למעלה
דילוג לתוכן