החקירה הינה השלב הראשון בהליך הפלילי.
לפי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, אם נודע למשטרת ישראל על ביצוע עבירה כלשהי, בסמכותה לפתוח בחקירה.
מאמר זה יעסוק בכל הנוגע לזימון טלפוני לחקירת משטרה.

זימון טלפוני לחקירה

הנכם נמצאים בדרך לעבודה, בפגישה, בחופשה, ולפתע מתקשר אליכם "ראובן" שמציג את עצמו כחוקר במשטרת ישראל ומורה עליכם להגיע לחקירה בהקדם האפשרי, ראובן נמנע ממסירת פרטים מיותרים בטלפון. אם כך, מה עליכם לעשות?

כמובן שמדובר באירוע מלחיץ, שובר שוויון, על אחת כמה וכמה כשמדובר בהתקלות הראשונה שלכם עם רשויות האכיפה. 
כבר במהלך השיחה הראשונית, אתם נדרשים לדלות כמה שיותר פרטים מ"ראובן", באיזה עניין מדובר, מה הסטטוס שלי (עד או חשוד), כמובן ש"ראובן" יצווה עליכם להגיע בהקדם האפשרי לתחנת המשטרה, המשימה שלכם היא לדחות ככל הניתן את זימונכם. 

האם על פי החוק אני מחויב להתייצב בתחנת המשטרה לאחר הזימון?

אין חובה חוקית שמחייבת אתכם להתייצב לחקירה בתחנת המשטרה לאחר הזימון הטלפוני, הינכם רשאים לבקש להתנגד לזימון הטלפוני ולבקש מ"ראובן" לגשת לבית המשפט לצורך הוצאת צו המורה על התייצבות בתחנת המשטרה. כמובן שאנו לא רוצים להגיע להוצאת צו מבית המשפט שמחייב אתכם להתייצב בתחנת המשטרה. אולם, בפרק הזמן הזה תוכלו להיוועץ עם עו"ד שמתמחה בתחום הפלילי. 

חשיבותה של החקירה הראשונה

בין אם מדובר בהודעה פתוחה (עדות), או בין אם מדובר בהודעה באזהרה (חשוד), בחקירה הראשונה נמסרת הגרסה הראשונה שלכם, כל חקירה נוספת תבחן בהתאם למה שמסרתם בחקירה הראשונה. 

היוועצות עם עו"ד פלילי

לפני הגעתכם לחקירת המשטרה, מומלץ להיפגש עם עו"ד פלילי, במהלך הפגישה עליכם לספר כל סיבה שיכולה להיות בנוגע לזימונכם לחקירה. עו"ד יסביר לכם כיצד תתנהל החקירה, מה החוקרים צפויים לשאול, והכי חשוב כיצד להיות בטוחים בעצמכם במעמד החקירה.

ההבדל בין עדות לבין חקירה באזהרה 

בחקירה תחת אזהרה, קיים כנגד החשוד חשד סביר לביצוע עבירה, מיד עם תחילת החקירה, החוקר מחויב למסור לחשוד מהן זכויותיו. הזכויות המגיעות לחשוד: זכות להיוועץ בעו"ד וכן זכות השתיקה, דעו כי שמירה על זכות השתיקה עלולה לחזק את משקל הראיות כנגדכם!

לאחר הסברת הזכויות, על החוקר להחתים את החשוד על טופס הסברת הזכויות ובו מפורטים החשדות כנגדכם וכן זכויותיכם, מומלץ מיד לאחר הסברת הזכויות ליידע את החשוד כי הנכם מעוניינים להיוועץ בעו"ד פלילי, לא לאפשר לחוקר לשאול אתכם אף שאלה אודות החקירה ולא לנהל עם החוקר דו שיח כלשהו עד אשר תיוועצו בעורך דין פלילי המתמחה בתחום.

חשוב לציין, עמידתכם על הזכות להיוועץ אינה מפלילה אתכם ואינה מעלה את החשד כנגדכם, עסקינן בזכות יסוד מהמעלה הראשונה כחלק מההליך ההוגן הנהוג במשפט הפלילי, אל תתפשרו על ייעוץ לשם מיצוי הזכויות!!!

עד מחויב לענות על כל השאלות, למעט שאלות שעשויות להפליל את עצמו, ראו סעיף 2(ב) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות): "אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית". 

יודגש, במהלך העדות אין לעד את הזכויות המוקנות לחשוד כגון הזכות להיוועצות וזכות השתיקה, כל עדות עשויה להתפתח לחקירה תחת אזהרה, וזאת תלוי במענה שלכם לשאלות החוקר, דהיינו, לעד לפני הודעתו הפתוחה יש חשיבות רבה להיוועצות עם עו"ד פלילי המתמחה בתחום, שכן לכל עדות יש השלכות רוחביות הן במישור המנהלי, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי.

בסיום עדות ו/או חקירה באזהרה חשוב מאוד לקרוא היטב את ההודעה, תקפידו לציין לחוקר לכתוב כל מילה שאתם אומרים במהלך החקירה. אם מצאתם כי ההודעה אינה מעלה את הילך הרוח בחקירה ולא כל מה שמסרתם עלה על הכתב, תבקשו מהחוקר לתקן את השורות הרלוונטיות. אם החוקר מסרב לתקן ו/או לציין את בקשתכם בסוף ההודעה, תסרבו לחתום על ההודעה. 

יובהר, כי הודעתכם הכתובה, ובפרט הודעתכם הראשונה במשטרה, עשויה לגבש את התשתית הראייתית כנגדכם להגשת כתב אישום. 

כל האמור לעיל, נכון שבעתיים כשמדובר בעבירות כלכליות ועבירות צווארון לבן, בעבירות מסוג זה לכל מילה ולכל משפט עשויות להיות משמעותיות רחבות היקף הן בפן האישי והן בפן של התאגיד.

יצוין, כי בסיום החקירה המשטרתית, חומרי החקירה מועברים לפרקליטות או לתביעה המשטרתית (תלוי בסוג העבירה), ולאחר מכן עומדות בפניכם האפשרויות הבאות:

• השלמת חקירה- הפרקליט או התובע מחזיר את התיק לחוקרי המשטרה לצורך השלמות החקירה.
• סגירת התיק כנגדכם:
• חוסר אשמה- אין בדל של ראיה הקושרת אתכם לביצוע העבירה, זו היא עילת הסגירה האידיאלית לכל נחקר, שכן סגירת תיק בעילה לא מצוין ברישום המשטרתי.
• חוסר ראיות מספיקות- אין לגורמי אכיפת החוק ראיות מספיקות לעמידתכם לדין, רישום זה מופיע במערכת המשטרתית.
• נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות להעמדה לדין (בעבר עילה זו נקראה בשם "חוסר עניין לציבור")- אין עניין לציבור בהעמדתכם לדין.
• סגירת תיק בהסדר מותנה- תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב  – 1982, התווספה עילת סגירה נוספת. בעבירות מסוימות שבהן יש מספיק ראיות להגשת כתב אישום ניתן לסגור את התיק בהסדר מותנה, חלף העמדה לדין.  
• הגשת כתב אישום ותיק פלילי- מכלל חומרי החקירה יש ראיות ויש הצדקה ציבורית להעמדתם לדין פלילי בגין החשדות כנגדכם. לצורך הגשת כתב אישום, רשויות התביעה נדרשות לבחון שמחומר הראיות בתיק מתקיים סיכוי סביר להרשעה כנגדכם.
•